מוניקה קליין ומיקי גולדשטיין הם זוג אמנים וגם זוג בחיים. הקשר הזוגי ביניהם, היווה ומהווה גם כיום קרקע יציבה ופוריה להתפתחות האישית והמקצועית של כל אחד מהם בנפרד בתחום האמנות.

מיקי, מעצב גרפי בעברו ואמן ותיק מזה כ-15 שנה. מצייר פורטרטים גדולים וצבעוניים של א.נשים מפורסמים ונשים מדומיינות, לצד זכרונות ילדות וטראומות מלחמה.

מוניקה, מהנדסת טקסטיל שניהלה במשך שנים רבות מפעל משפחתי לחליפות גברים בצ’ילה, ארץ מולדתם של השניים, עוסקת בעבודות ציור מוקפדות המדמות משטחי טקסטיל ארוגים ושוזרת בהם אלמנטים טקסטיליים תלת מימדיים ליצירת קומפוזיציות גרפיות מעניינות.

באוגוסט 2023 הוצגה בבית האמנים בחיפה תערוכה זוגית ראשונה של שניהם יחד, שכותרתה “ביחד ולחוד“. התערוכה הציעה מבט אל תוך הקשר הזוגי בין השניים וביקשה להעלות את השאלה כיצד הקשר השפיע על הצמיחה וההתפתחות האישית שלהם כאמנית וכאמן נפרדים, כל אחד בעל סגנון ייחודי ומובהק. מתוך התבוננות במסע הזוגי המשותף של מוניקה ומיקי, ותוך שהייה והיטמעות בסיפורם, יכלו המבקרות והמבקרים בתערוכה להרהר ולבצע רפלקציה על מערכות היחסים בחייהםן עצמםן, ולשאול כיצד הן תורמות להםן ומשפיעות עליהםן.

נושא הזוגיות ועבודתם המשותפת או המקבילה של זוגות אמנים הוא נושא שניצב במרכזן של מספר תערוכות בארץ ובעולם לאורך השנים. התערוכות, כל אחת בדרכה, מעלות את השאלה מה היתה השפעתה של הזוגיות על עבודתם האישית של בני הזוג. כל תערוכה מאפשרת התבוננות בדינמיקות ובסוגים שונים של זוגיות מזוויות שונות.

התערוכה הקבוצתית “אי זוגי” שהוצגה בשנת 2019 במוזיאון העיצוב בחולון, ביקשה לבחון כיצד הדיאלוג בין זוג מעצבים העובדים יחד, מביא להפרייה הדדית. זאת לצד ההבנה הבלתי מדוברת לפיה כל אחד מן הצדדים רשאי לשמור על בחירה חופשית בתוך התהליך היצירתי, בעוד הוא יודע שיזכה לכבוד ולביטחון מהצד השני (ואף יעניק זאת בעצמו). התערוכה הציגה מספר הרכבים זוגיים, בעלי קשר רומנטי, חברי, או מקצועי (ולעיתים יותר מסוג קשר אחד). תהליך העבודה התמקד בתקשורת ובשיחות שנוצרו בין המשתתפים וכיצד השפיעו על היצירה של כל אחת ואחד באופן אישי.

ביוני 2023 הוצגה בגלריה זימאק בתל אביב, התערוכה “העין היא דלת”, תערוכה זוגית רחבת היקף של בני הזוג ניצן מינץ ודדה, משוררת גרפית ואמן רחוב. בני הזוג החלו את דרכיהם הנפרדות באמנות רחוב לפני יותר מעשור ומתוך כך נוצרה ההיכרות ביניהם, שהתפתחה מקשר חברי לקשר רומנטי. כיום הם פועלים ביחד וגם לחוד, בעבודות ממוסדות ומחתרתיות. העבודות שיצרו לתערוכה התבססו על עבודות ישנות אותן גרסו ופירקו. חומר הגלם שנוצר שימש ליצירת עבודות חדשות, אשר עירבבו בין העבודות הישנות של השניים והביאו להתלכדות של הסגנונות האינדיבידואליים המובהקים של כל אחד מהם.

ב-2017 הוצגה במוזיאון Voorlinden שבהולנד, תערוכה של בני הזוג Jonas Wood  ו-Shio Kusaka, צייר וקרמיקאית. בעוד בני הזוג פועלים בנפרד, התערוכה ביקשה לבחון את ההשפעות ההדדיות על העבודה של כל אחד מהם, אשר נוצרו בעת עבודה בחלל סטודיו משותף ומתוך חייהם המשותפים.

מתוך התערוכות והסיפורים הזוגיים הללו, מתקבלת תמונה בה השלם גדול מסך חלקיו – ואף תורם לצמיחתם. הקשר הזוגי הוא המאפשר לכל אחד מן הצדדים להעז, לפרוץ את גבולות היצירה שלו ולחקור בכיוונים חדשים. המסע פחות מפחיד כאשר הוא נעשה יחד או במקביל. התמיכה שכל אחד מעניק לשני מאפשרת לשני בני הזוג להתקדם קדימה באומץ ובסקרנות ולהגיע יחד למחוזות חדשים, כל אחד בדרכו שלו.

גם הסיפור הזוגי של מוניקה ומיקי שזור בקשר שלא ניתן להתרה מן הסיפור המקצועי האינדיבידואלי של כל אחד מהם. מתוך ריאיונות עומק אישיים שנערכו עם האמנים כל אחד בנפרד, וסדרת שיחות אישיות שנפרשה לאורך חודשי העבודה על התערוכה, ניתן לחבר קו ישיר בין הקשר הזוגי לבין ההתפתחות האמנותית של כל אחד מהם.

המחקר עליו התבססה התערוכה התמקד בשאלות: כיצד זוגיות תומכת יכולה לאפשר צמיחה אינדיבידואלית? כיצד יכול כל אחד מבני הזוג לשמור על יחודיותו מבלי להיטמע ולהיבלע בתוך הזוגיות? כיצד הזוגיות מאפשרת מתוך היחד לכל אחד לצמוח לחוד לכיוון ההתפתחות האישי שלו?

הקשר הזוגי בין השניים החל עוד בילדותם בצ’ילה, ונותק כשמיקי עלה לארץ בגיל 12. לאחר מספר עשורים, בעקבות תהפוכות שונות בחייהם האישיים הנפרדים, חודש הקשר בצורה אינטרנטית והתנהל מרחוק למשך כעשור. לאורך תקופה ארוכה זו הקשר התבסס בעיקר על הבעת רגשות דרך מילים (בכתיבה ובדיבור) בשל המרחק הפיזי. קיום הקשר בצורה זו פיתח אצל בני הזוג יכולת עמוקה להתחבר לרגש שבתוכם ולבטאו החוצה בצורה מדוייקת.

באותה תקופה מיקי החל את דרכו כאמן, לאחר שנים רבות כמעצב גרפי בתעשיית הפרסום. בתור מי שהיה מורגל בתהליכי עבודה מכווני תוצאה, חווה מיקי קושי בתהליך עבודתו האמנותי. הקשר עם מוניקה שפיתח בו את היכולת להתחבר חיבור עמוק לרגש, איפשר לו להתמסר לתהליך היצירה ולהתנתק מהצורך בתוצאה ויזואלית מתוכננת מראש. כיום מיקי חוקר מידי יום באומץ וללא פחד, מתוך תשוקה, תעוזה וסקרנות, את האפשרויות הגלומות בעבודת האמנות שלו ואף מעביר גישה זו לתלמידיו. הוא מאפשר לעצמו להתנסות בלא חשש ובהתנתקות מכל תוצאה מדומיינת.

עם ההיכרות המחודשת עם מיקי וחידוש הקשר החברי, שהפך במהרה לקשר זוגי, עלתה מוניקה לארץ לפני כשלוש שנים. מתוך חשיפתה לעבודתו של מיקי כאמן וכמורה לאמנות, החלה ליצור גם היא. מיקי שימש לה כמנטור וכן היווה דוגמא אישית לאמן המבצע מחקר וחיפוש תמידי אחר האמת הפנימית שלו. מתוך התבוננות בצורת העבודה שלו, החלה מוניקה לחקור ולחפש בתוך עצמה את הקול הפנימי שלה, אותו מצאה לבסוף בתוך שורשי הטקסטיל הנעוצים בעברה.

התערוכה “ביחד ולחוד” הציגה נקודה בזמן – המקום אליו התפתחה עבודתם האישית של כל אחד מהאמנים עד לאותו הרגע. ההתפתחות האישית והמקצועית של בני הזוג ממשיכה גם כיום והתמיכה שהם מספקים אחד לשנייה תורמת לצמיחה האינדיבידואלית של כל אחד מהם.

בספרו “הנביא” מדבר המשורר ג’ובראן ח’ליל ג’ובראן על חשיבות השמירה על האני בתוך האנחנו ועל הלחוד בתוך הביחד:

“אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה –

ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם .

מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת,

פרסו מפתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד.

זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם

אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,

כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו”.

הסיפור הזוגי של מוניקה קליין ומיקי גולדשטיין, מדגים בצורה נפלאה את המהות עליה מדבר ג’ובראן. ההתפתחות האמנותית של בני הזוג קרתה במקביל במהלך מספר שנים, בהן כל אחד איפשר לעצמו לחקור מתוך סקרנות, ומבלי לדעת לאן תוביל הדרך. מאז ועד היום, האמנים מהווים גב יציב ובסיס תמיכה איתן זה לזו וזו לזה, כאשר כל אחד מעודד את השני להמשיך בתהליך המחקר האישי ואף מהווה דוגמא לכך בעצמו. יחד הם חוקרים מתוך סקרנות, תשוקה ותעוזה ומגיעים, כל אחד בתחומו, לגבהים חדשים.

ניתן לעיין ברשימת המקורות למחקר בתחתית העמוד.